שיקום גדות נחל שורק

המחקר סביב השימוש בטכנולוגיית ^®EM לשיקום גדות נחל שורק התרחש בקיץ 2013.

הסיפור של נחל שורק הוא סיפור עגום למדי של הזנחה רבת שנים עקב חוסר מודעות וסדרי עדיפויות שאינם נותנים את הערך הראוי לסביבה הטבעית שלנו.

נחל שורק, המוליך מים מאזור הרי ירושלים ונשפך לים התיכון בסביבת קיבוץ פלמחים, הוביל בתוכו את שפכי הישובים הסמוכים לו במשך עשרות בשנים. השפכים הפכו את הנחל לסביבה מזוהמת ביותר שמשכה אליה יתושים. היתושים שקיננו ושגשגו, עקצו את תושבי הישובים הסמוכים. תושבי הישובים הסמוכים שסבלו מהעקיצות, פנו לרשויות ואלו זימנו קבלני ריסוס שירססו את גופי המים המצחינים. גדות הנחל שהיו מכוסות בצמחי בר פראיים רוססו בקוטלי עשבים, וכך הצליח האדם במלחמה שלו כנגד היתושים הטורדניים!

30 שנה של הזנה, של הזרמת שפכים, של יתושים וסבל מעקיצות ושל ריסוס גדות הנחל בקוטלי עשבים והמים בקוטלי יתושים…

וכך, כשהחליטו ברשות הטבע והגנים ורשות הניקוז של נחל שורק להביא להפחתת הזרמת השפכים אל הנחל ולשקמו, לא פלא שצמחי הבר שניסו לשתול במקום המעורער לא הצליחו להיקלט ולשגשג.

הרשויות שכרו את שירותיו של אורי מורן, מחברת מורן ייעוץ ופיתוח, מתכנן אקו-הידרולוגי מהמובילים בארץ, ששמע באותה עת על ^®EM והסתקרן האם יש אמת ביכולות של אותה טכנולוגיה להשיב חיים לאדמה.

וכך, פרוייקט המחקר של שיקום גדות נחל שורק עם ^®EM יצא אל הדרך.

בפרוייקט הוגדרו שורות טיפול ב ^®EM, שורות טיפול בפחם פעיל, שורות שקיבלו רק דישון כימי ושורות של ביקורת לא מטופלת כלל. בכל קבוצות הניסוי נשתלה צמחיית בר דומה – זרעים של עשרות צמחי בר שלוקטו במקום על-ידי בוטנאים, ושהונבטו במשתלות מקצועיות. פרמטרים של צימוח נאספו לאורך העונה, יחד עם מדידות של בתי שורשים בגמר העונה, ומעקב אחרי נביטה מבנק זרעים מקומי.

אינפורמציה שנאספה על הפרוייקט:

1. פוסטר שמתאר את פרוייקט השיקום.
2. מאמר שהוצג בכנס סביבתי ביפן בשנת 2016.
3. הצגת המאמר בכנס הסביבתי ביפן – סרטון מלווה בהסברים.

השלכותה המחקר ומה שקרה מאז:

המחקר שבחן את השימוש בטכנולוגיית ^®EM לשיקום קרקעות מופרות שכנע את מתכנני הפרוייקט באופן שאינו משתמע לשתי פנים, שהשימוש ב ^®EM תורם למטרותיהם.

מאז ועד היום נעשה שימוש בתכשיר EM-בוקאשי בקנה מידה גדול מאוד על עשרות דונמים בסביבת הפרוייקט המחקרי בפרוייקט השיקום של ביצת רובין (לפי המינון של 100 ק"ג/דונם שמיושם בקרקע יחד עם קומפוסט לפי הזריעה/שתילה).

ישנם מיקטעי גדה באורך של כמה עשרות קילומטרים שאמורים להיכנס לתהליך שיקום בשנים הקרובות והשימוש בEM-בוקאשי מתוכנן גם בהם.