דף הבית                    עוד על  EM                     מוצרים             English
           חקלאות           
             סביבה             
         בניה ירוקה         
      בריאות האדם      
   איך משתמשים ?  
  שאלות נפוצות  
   מיזמים בישראל   
   על EM בתקשורת   
           קישורים           
             אודות             
           צור קשר           
 
 
 

אדמה חיה



מחקרו החלוצי ורב השנים של פרופסור היגה הביא עימו ידע רב לגבי המבנה המיקרוביולוגי הקיים באדמה. באופן מאוד כללי הוא הגדיר ארבע סוגי אדמות:

  1. קרקע יוצרת מחלות
  2. קרקע מדכאת מחלות
  3. קרקע זימוגנית
  4. קרקע המסנטזת מרכיבים תזונתיים או "אדמה חיה"

קרקע יוצרת מחלות:
זוהי הקרקע הנפוצה כששיטת החקלאות בה משתמשים היא החקלאות הקונבנציונלית הכוללת חריש עמוק ותכוף ויישום של כימיקלים. ההשפעה השלילית של חקלאות מסוג זה באה לידי ביטוי במיגוון זנים וכן במספר נמוכים של מיקרואורגניזמים מועילים ובמספר גבוה של מיקרואורגניזמים פתוגניים יוצרי רקבון. התפרצות המחלות בקרקע שכזו צפויה ולכן הצורך המתמיד בתכשירים כימיים נוספים. בקרקע שכזו מספרם של תולעי האדמה ושל חרקים מטיבים אחרים נמוך וכך גם פעילותם.

קרקע מדכאת מחלות:
סוג קרקע זה נפוץ כששיטת החקלאות האורגנית נמצאת בשימוש. זו מאופיינת על ידי הפחתה בחריש והזנתה בחומרים אורגניים. כתוצאה מכך יתקיים מיגוון עשיר של זנים וכן מספר גבוה של מיקרואורגניזמים מועילים. מיקרואורגניזמים פתוגניים ומעוררי מחלות, למרות שעדיין נוכחים בקרקע, מתקיימים בהרמוניה ובאיזון עם הזנים המטיבים ובדרך כלל לא יגרמו למגיפות. מספרם של תולעי האדמה ושל חרקים מטיבים אחרים גבוה וכן גם פעילותם.

קרקע זימוגנית:
(זימוגן (zymogen) הוא אנזים בצורתו הבלתי פעילה. בעבר נקרא גם פרואנזים. מתוך ויקיפדיה ערך "זימוגן". קרקע זימוגנית נקראת גם קרקע המשתפת מרכיבי תזונה).
קרקע שכזו מאפיינת את השלבים הראשוניים כששיטת החקלאות הטבעית מיושמת וזאת על ידי חריש מופחת, הזנה בחומרים אורגניים וכן במיקרואורגניזמים מועילים. השימוש במיקרואורגניזמים מועילים, על מיגוון דרכיו, מתווה בקרקע את הנתיב בו מיחזור החומרים האורגניים נעשה על ידי התססה. התססה יוצרת זימוגנים ומאפשרת את קיומם של חומרים אחרים המשמשים מזון למיקרואורגניזמים מועילים אחרים. גם צפיפות האוכלוסיה וגם מיגוון הזנים של המיקרואורגניזמים המועילים עולה, מספרם של תולעי האדמה ושל חרקים מטיבים אחרים עולה באופן משמעותי כמו גם מספר הזנים, המיגוון ופעילותם. אדמה שכזו מתחילה להיות אדמה בעלת חיים.

קרקע המסנטזת מרכיבים תזונתיים או אדמה חיה:
קרקע שכזו מתקבלת כששיטת החקלאות הטבעית נמצאת בבשלותה, ממש כמו יער במיטבו או חלקת שדה בור בחיק הטבע. כשהאדמה מקיימת את הפריון שלה בכוחות עצמה בדרך של תהליכים טבעיים כמו קשירה של חנקן על ידי מיקרואורגניזמים חופשיים הנמצאים בדרך כלל בסמביוזה עם קטניות. בקרקע שכזו מיקרואורגניזמים פתוגניים וכאלו מעוררי רקבון מבצעים פעולות מועילות ולא גורמים לפריצת מחלות. גם המיקרואורגניזמים וגם אוכלוסיית החרקים המטיבים מגיעים ליציבות עם אוכלוסייה גבוהה ועם מיגוון זנים מקסימלי. אדמה שכזו היא לחלוטין אדמה חיה והיא נמצאת במצב טבעי של הרמוניה ושל איזון. שיטת החקלאות הטבעית בהיותה בשלה מביאה ליבול הרב ביותר באופן תמידי.


הנסיון רב השנים עם תרביות המיקרואורגניזמים שבEM מראים שוב ושוב שזוהי הדרך היעילה ביותר והזולה ביותר לייצב את אוכלוסיית המיקרואורגניזמים המועילים באדמה. דרכים מוכרות נוספות הן השימוש בקומפוסט כזה או אחר, אך שם לא קיימת הבקרה מהם הזנים אותם אנו מכניסים. היישום של EM באמצעות EM-בוקאשי, EM-אקטיבי או קומפוסט שהוכן בשילוב EM מומלץ ביותר לצורך קבלת "אדמה חיה" כפי שהוגדרה להלן. המיקרואורגניזמים שבEM, היושבים בתחתית פירמידת המזון, יחלו ממגנטים זנים שונים של מיקרואורגניזמים וחרקים מועילים אחרים למקום. כך תחל להתפתח שרשרת מזון בריאה ויציבה שתביא לבריאות באדמה ולשפע של יבול.


>> בחזרה לעמוד הקודם